התפרצות COVID-19, מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיף קורונה שזה עתה התגלה, גרמה לבלבול ואימה ברחבי העולם, ומנעה פעילויות יומיומיות כגון יציאה לעבודה, טיול בחוץ ובמקומות מסוימים, ואפילו יציאה מחוץ לבית. ענף הספנות הוא אחד הענפים שנפגעו קשה מהתפשטות המחלה.
התפרצות זו העמידה את תעשיית הספנות במצב הגרוע ביותר האפשרי, מכיוון שכוח העבודה במגזרים אלה הושבת רק למען בטיחות וכדי למנוע התפשטות של COVID-19. נסיגה זו נוצרה גם על ידי עצירת כל סוגי המטענים דרך מים או אוויר במהלך תקופת ההסגר (תקופת בידוד), מכיוון שתנועת מטענים כאלה על ספינות או באוויר עלולה להפיץ את הנגיף מנמל אחד לאחר
רשויות הבריאות המוסמכות של כל מדינה נמנעות מהתפשטות COVID-19, מה שהביא לירידה בייבוא וייצוא של מוצרים וסחורות בין מדינות. כל פריטים כאלה שבעבר היו יכולים להיות מועברים בקלות בספינה או במכשיר אחר חייבים לפעול כעת על פי כללים ונהלים שהפחיתו את הביקוש למטענים כאלה. הבעיות הנוספות של תקופות ההסגר גרמו לירידה נוספת בביקוש למטענים כאלה בעיכוב במשלוח. בשל זמן ההמתנה של 14 הימים או תקופת ההמתנה שצוינו על ידי הרשויות הרלוונטיות בכל מדינה, לא ניתן להעביר חומרי אריזה.
כדי לטפל בסיכונים המודגשים בתהליך תכנון התרחיש, כמו גם בכל דרישות החוק או הרגולציה, יש לאמץ מדיניות ונהלים מתאימים. לדוגמא, חברות ספנות צריכות לוודא כי כללים העומדים בקריטריונים רגולטוריים הועברו על הסיפון במטרה להפחית את הסיכון להידבקות ולהבטיח שזוהי תקריות כאלה יוכרו ויבודדו בהקדם האפשרי.
שיקולים אחרים עשויים לכלול:
שמירה על נראות מלאה של קציניהם ואנשיהם, במיוחד אלה שעל סיפונה של ספינות שאינן יכולות לחזור הביתה בגלל מגבלות נסיעה.
זיהוי מסעות קריטיים שעליהם הצוות לא יכול להגיע לעלות בגלל מגבלות נמל;
זיהוי והערכה של מצבים של יורדי ים אשר יאריכו את תקופת הספינה מעבר לתקופות המותרות